<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשי"ח</h1>
<h2>דף סח:</h2>
וזה דילגתי למעלה והנני כותבו. דיקדק רבי' הגאון בנ"ט לפגם הא פשיטא דנ"ט לפגם מותר דכולהו אמוראי ס"ל דנ"ט לפגם מותר דאמ' רבא הלכתא נ"ט לפגם מותר ועכברא בשכרא דרב ועוד כמה הלכות בפ' אין מעמידין בשמעתא דהשלקות. ולא הוצרכנו אלא אפי' כל הקדירות שבעולם לא מחזקינן להו בקדירה בת יומה. וכן כלי המים. וכן מוכיח בכמה מקומות בתלמוד. ת"ר הכוספין של גרם שהוחמו חמין ביורה גדולה אסור ביורה קטנה מותר. והתניא אחת יורה גדולה ואחת יורה קטנה מותר ל"ק הא כמ"ד נ"ט לפגם אסור הא כמ"ד נ"ט לפגם מותר. הרי בסתם קדירות מחשבינן להו בנ"ט [לפגם]. ותו גבי דבש (ושמן) פריך או משום גיעולי גוים נ"ט לפגם מותר. ועוד אמרי' גבי קורט של חילתית מ"ט משום דמפסקי ליה בסכינא ואע"ג דאמ' מר נ"ט לפגם מותר כו'. הרי סתמא דתלמודא חשיב ליה לסכין של גוים נ"ט לפגם. ומה טעם. אלא משום דסתם כל כליהם עד שלא נודע לו אינן בני יומן. ועוד אמרי' בשילהי ע"ז הלוקח כלי תשמיש מן הגוים דברים שלא נשתמש בהן כל עיקר מטבילן והן טהורין. דברים שנתשמש בהן ע"י צונן [כגון כו' דברים שנשתמש בהן ע"י חמין] כגון היורות והקומקמסין ומחמי חמין מגעילן ומטבילן והם טהורין (וכלים) [וכולן] שנשתמש בהן עד שלא יטביל ועד שלא יגעיל ועד שלא ילבין תני חדא אסור ותניא אידך מותר ל"ק הא כמ"ד נ"ט לפגם אסור הא כמ"ד נ"ט לפגם מותר.
